ת"פ 3985/09, מדינת ישראל נ' אסף דיין
כב' השופט: ע' דרויאן
06.05.2009
העובדות:
המשיב נעצר ועומד לדין בגין שני מקרי תקיפה כנגד המתלוננת, בת זוגו, במהלך חודש מארס 2009, כאשר באחד המקרים אף רדף המשיב אחר המתלוננת ואיים עליה בסכין, וכל זאת כאשר היתה בהיריון. לחובת המשיב 5 הרשעות קודמות, ישנות למדי, בעבירות סמים, מרמה וזיוף.
החלטה:
1. המשיב נשלח בתחילה לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית ונמצא כשיר לעמוד לדין. באותה חוות דעת נמצא המשיב, ועניין זה אומץ גם על ידי שירות המבחן בתסקיר מיום 5.5.09, כמי שסובל מהפרעת אישיות גבולית, חוסר יציבות רגשית, סף גירוי ותסכול נמוכים, נטייה להרס עצמי, אימפולסיביות וחוסר שיפוט, הגורמים לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים ומועצמים על ידם.
כעת נראה, מחוות הדעת הפסיכיאטרית ומתסקיר שירות המבחן, כי המשיב מצוי ברגיעה ובשליטה מסוימת על עצמו, כאשר מודע היטב למצבו, אינו צורך עוד את התרופה ריטלין, לה מיוחסים חלק מהסימפטומים וההתנהגויות אותם הוא מפגין, ונתון בטיפול תרופתי פסיכיאטרי מבוקר. שירות המבחן ממליץ עקרונית לשקול שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת בפונדק 101 בדרך לאילת, וזאת בשל אלה: ראשית, מדובר על מקום רחוק מאוד באופן המקטין את הסיכון למתלוננת. שנית, המשיב כיום אינו עסוק במתלוננת, כך שלא מדובר במקרה מאותם מקרים בהם מתקשים בני הזוג, או הנאשם לבדו, להתנתק מהקורבן, עניין שברגיל מעצים את הסיכון. כאשר לפנינו מצב שבו המשיב עצמו אינו מעוניין בהמשך קשר עם המתלוננת, אלא מעייניו בעתידו, ושירות המבחן מתרשם שלא מדובר בפסאדה חיצונית אלא בהתרשמות אמת, יש בכך כדי להצדיק את הערכת שירות המבחן בדבר היות הסיכון למתלוננת סיכון נמוך.
2. ביהמ"ש אינו מקבל את טיעונו של התובע המלומד, לפיו לאור מצבו הנפשי של המשיב, מסוכן הוא לכל אדם. המשיב אינו עול ימים, ולמרבה הצער גם בעיותיו אינן חדשות, ועם זאת - מעולם לא הואשם המשיב ולא הורשע בתקיפת אדם, ולו גם בעבירת איומים. כך, לא ניתן לטעון כי למשיב נטייה אלימה, שבאה לידי ביטוי בין אם בפיכחון ובין אם תחת השפעת חומר פסיכואקטיבי כלשהו. בשל כך שמסוכנותו של המשיב מוגבלת למתלוננת בלבד, יש לאמץ אפוא את ראייתו של שירות המבחן ולשקול חלופה.
3. ביהמ"ש סבור כי לא יהא זה אמצעי מידתי להותיר את המשיב במעצר עד לקבלת תסקיר משלים, לאחר שהתרשם מיכולותיהם של הערבים וממידת מחוייבותם לשמש בתפקידם כמפקחים. מדובר באנשים המכירים היטב את המשיב ואינם מתעלמים או אדישים לבעיותיו. עניין הטיפול הפסיכיאטרי אכן מצדיק המשך בירור, אולם לא המשך מעצר. כאמצעי ביניים, ישוחרר המשיב למעצר בית עוד היום. לאור האמור, ישוחרר המשיב בתנאים הבאים: מעצר בית מלא בבית מר רימון (כאשר הכוונה למלוא השטח בחזקתו), בקילומטר ה-101 בכביש הערבה, ערבות עצמית וצד ג' של כל אחד מן המפקחים על סך של 20,000 ש"ח כל אחד, הפקדה במזומן או ערבות בנקאית תמורתה על סך של 10,000 ש"ח, איסור על המשיב ליצור קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת.
כב' השופט: ע' דרויאן
06.05.2009
העובדות:
המשיב נעצר ועומד לדין בגין שני מקרי תקיפה כנגד המתלוננת, בת זוגו, במהלך חודש מארס 2009, כאשר באחד המקרים אף רדף המשיב אחר המתלוננת ואיים עליה בסכין, וכל זאת כאשר היתה בהיריון. לחובת המשיב 5 הרשעות קודמות, ישנות למדי, בעבירות סמים, מרמה וזיוף.
החלטה:
1. המשיב נשלח בתחילה לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית ונמצא כשיר לעמוד לדין. באותה חוות דעת נמצא המשיב, ועניין זה אומץ גם על ידי שירות המבחן בתסקיר מיום 5.5.09, כמי שסובל מהפרעת אישיות גבולית, חוסר יציבות רגשית, סף גירוי ותסכול נמוכים, נטייה להרס עצמי, אימפולסיביות וחוסר שיפוט, הגורמים לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים ומועצמים על ידם.
כעת נראה, מחוות הדעת הפסיכיאטרית ומתסקיר שירות המבחן, כי המשיב מצוי ברגיעה ובשליטה מסוימת על עצמו, כאשר מודע היטב למצבו, אינו צורך עוד את התרופה ריטלין, לה מיוחסים חלק מהסימפטומים וההתנהגויות אותם הוא מפגין, ונתון בטיפול תרופתי פסיכיאטרי מבוקר. שירות המבחן ממליץ עקרונית לשקול שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת בפונדק 101 בדרך לאילת, וזאת בשל אלה: ראשית, מדובר על מקום רחוק מאוד באופן המקטין את הסיכון למתלוננת. שנית, המשיב כיום אינו עסוק במתלוננת, כך שלא מדובר במקרה מאותם מקרים בהם מתקשים בני הזוג, או הנאשם לבדו, להתנתק מהקורבן, עניין שברגיל מעצים את הסיכון. כאשר לפנינו מצב שבו המשיב עצמו אינו מעוניין בהמשך קשר עם המתלוננת, אלא מעייניו בעתידו, ושירות המבחן מתרשם שלא מדובר בפסאדה חיצונית אלא בהתרשמות אמת, יש בכך כדי להצדיק את הערכת שירות המבחן בדבר היות הסיכון למתלוננת סיכון נמוך.
2. ביהמ"ש אינו מקבל את טיעונו של התובע המלומד, לפיו לאור מצבו הנפשי של המשיב, מסוכן הוא לכל אדם. המשיב אינו עול ימים, ולמרבה הצער גם בעיותיו אינן חדשות, ועם זאת - מעולם לא הואשם המשיב ולא הורשע בתקיפת אדם, ולו גם בעבירת איומים. כך, לא ניתן לטעון כי למשיב נטייה אלימה, שבאה לידי ביטוי בין אם בפיכחון ובין אם תחת השפעת חומר פסיכואקטיבי כלשהו. בשל כך שמסוכנותו של המשיב מוגבלת למתלוננת בלבד, יש לאמץ אפוא את ראייתו של שירות המבחן ולשקול חלופה.
3. ביהמ"ש סבור כי לא יהא זה אמצעי מידתי להותיר את המשיב במעצר עד לקבלת תסקיר משלים, לאחר שהתרשם מיכולותיהם של הערבים וממידת מחוייבותם לשמש בתפקידם כמפקחים. מדובר באנשים המכירים היטב את המשיב ואינם מתעלמים או אדישים לבעיותיו. עניין הטיפול הפסיכיאטרי אכן מצדיק המשך בירור, אולם לא המשך מעצר. כאמצעי ביניים, ישוחרר המשיב למעצר בית עוד היום. לאור האמור, ישוחרר המשיב בתנאים הבאים: מעצר בית מלא בבית מר רימון (כאשר הכוונה למלוא השטח בחזקתו), בקילומטר ה-101 בכביש הערבה, ערבות עצמית וצד ג' של כל אחד מן המפקחים על סך של 20,000 ש"ח כל אחד, הפקדה במזומן או ערבות בנקאית תמורתה על סך של 10,000 ש"ח, איסור על המשיב ליצור קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
